#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתקנין 1) פקק החלון 2) קנה 3) נגר, כדי שיוכל להשתמש בה בשבת?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-a640d7c6d69847f2d46e9c6cfe0ea631d15a69e0.jpg"">"	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפקק על ארובה שבגג?	"דינו כמו חלון דמקרי מוסיף על אהל עראי (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסתום החלון מפני המת?	"המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מר&quot;י הלוי דס&quot;ל דאינו מותר אלא קודם שמת אבל אחר שמת אסור לסותמו [אבל מותר ע&quot;י עכו&quot;ם דהוי שבות דשבות], והשיג עליו המג&quot;א דאינו מתקן כלום דהרי כבר נטמאו כל הכלים ואינו מועיל אלא להבא {ולכאורה צ&quot;ע דהרי יש נפק&quot;מ אם כהנים יכולים ליכנס אח&quot;כ, ואפשר דזהו כוונת הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)}, וממ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) משמע דס&quot;ל כהכרעת השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) דמקיל כהמג&quot;א, וביאר ר&quot;י באק דהרי קיי&quot;ל דאפי&#x27; מחיצה המתרת מותר כשהוא מוסיף על אהל עראי וה&quot;נ הוא רק מוסיף [ועוד ביאר ר&quot;י באק דסברת ר&quot;י הלוי לאסור אינו משום בונה אלא משום תיקון מנא שהוא מטהר הכלים וכמו שאסור לטבול כלים במקוה, ועל זה השיג עליו המג&quot;א דאינו מטהר שום כלים דהרי הם כבר נטמאו]"	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין דרכו לפתוח החלון תמיד?	"אם אינו עומד לפתוח ולסגור החלון אלא לעתים רחוקות הוי כמו מוסיף על אהל קבוע וצריך הפקק להיות קשור ותלוי מבעוד יום (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ולא) [בביה&quot;ל בסמוך (סעי&#x27; ג&#x27;, ד&quot;ה שאין) משמע דתלוי בל&#x27; יום, והא דכתב השעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; שט&quot;ו ס&quot;ק ו&#x27;) כמה ימים היינו לגבי אהל ולא לגבי בונה]"	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפקק החלון בבגדו?	"כיון שאין דרכו לבטלו שם מותר לפקק בו אפי&#x27; לא היה דעתו עליו מבעוד יום (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפקק החלון, האם צריך מחשבה עליו מבעוד יום מחמת איסור בנין או מחמת איסור מוקצה?	"תוס&#x27; ס&quot;ל דאסור משום מוקצה, וכן נקטו הב&quot;ח והפמ&quot;ג, ולפי&quot;ז מותר לסתום אפי&#x27; בכלי שמלאכתו לאיסור דהוי לצורך גופו ומקומו, אבל רש&quot;י ס&quot;ל דמיחזי כבונה, וכן נקט הגר&quot;א (ביה&quot;ל ד&quot;ה מע&quot;ש) [בקנה ונגר בודאי הוא מחמת איסור בונה, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע כ&quot;ו) דמעורר דלשון הרמב&quot;ם משמע דקנה ונגר אסורים משום מוקצה דלא כהשו&quot;ע, ע&quot;ש]"	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקנה שיחדו להפוך בו זיתים?	"אם עדיין לא השתמש בו הוי הזמנה בעלמא ואינו כלי שמלאכתו לאיסור (ביה&quot;ל ד&quot;ה שיהא, ביה&quot;ל לעיל ס&#x27; רע&quot;ט סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנגר שמחובר לדלת?	כתב החיי&quot;א דא&quot;צ קשירה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) {ופשוט הוא דאין לך קשירה גדול מזו}	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנגר שתלוי באויר?	"כתבו תוס&#x27; דמהני אפי&#x27; אם ליכא גלוסטרא ומקושר בחבל דק לבריח, אבל אנן קיי&quot;ל כהגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דס&quot;ל דלא מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) פסק כתוס&#x27;"	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חישב על הנגר?	"בודאי א&quot;צ מחשבה כיון שצריך קשירה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואין), אמנם אם חישב עליו ולא קשרה כשאין בראשו גלוסטרא לפי רש&quot;י אסור מדאורייתא ולפי תוס&#x27; אסור מדרבנן, ואם יש בראשו גלוסטרא הביה&quot;ל (ד&quot;ה יהא) מצדד דלכו&quot;ע הוא רק איסור דרבנן [ואח&quot;כ הביא הגר&quot;א דס&quot;ל לדעת רש&quot;י דהוא דמותר לכתחילה, אבל בדעת השו&quot;ע דס&quot;ל דאסור בלא קשירה אינו מוכח דהוי רק איסור דרבנן אפי&#x27; כשיש בראשו גלוסטרא]"	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה גלוסטרא בידים על הנגר?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) מדייק מב&quot;י דכיון דעשה מעשה המוכיח עליו א&quot;צ קשירה, ומותר אפי&#x27; בנקמז, אבל הביא שמוכח מהגר&quot;א דאין חילוק בין נגר שהיה עליו גלוסטרא לנגר שהוא עשה הגלוסטרא בידים [ולפי הגר&quot;א יהיה מח&#x27; בין הטור ורש&quot;י אם צריך חבל דק]"	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנגר, מה נחשב חבל שניטל באגדו?	הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאם דרכו לטלטל הנגר עם החבל שעליו מקרי ניטל באגדו, אבל קיי&quot;ל כרוב ראשונים דתלוי בחזקות החבל (ב&quot;י)	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל הידית הדלת?	"אם נפל בשבת הוי מוקצה משום דלתות הבית, ואפי&#x27; אם נפל מערב שבת ויחדו לכך יש בזה חשש שמא יתקע, ואם בדעתו שלא לתקנו כלל או אין לו הכלים לתקנו יש מקום להקל (עי&#x27; פסק&quot;ת אות ג&#x27;)"	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר למכה בפטיש?	"ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) שכל מלאכה שאין בגמר מלאכתה פעולה נפרדת מהקודם לה אינו מכה בפטיש דכל מלאכה אחת היא, אבל במלאכות שהגמר שלהם הוא אחר גמר עיקר המלאכה כמו החייט שנוטל אקופי מגלימי וכדומה זהו מכה בפטיש"	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחבר 1) paper towel stick לבית 2) towel pole על גבי hooks?	"1) רשז&quot;א מקיל, אבל ריש&quot;א מחמיר ואינו דומה לקנה דזה לעולם מחובר להבית חוץ מרגע אחד שמסירה להחליפה (ארחות שבת ח&quot;א פ&quot;ח סעי&#x27; י&quot;ח והע&#x27; כ&quot;ו) {ונראה דאסור כמו קנה של סיידין דנעשה גוף אחד ואין זה דרך השתמשות} 2) אם הוא מחובר בהברגה אסור, ואם לאו מותר דאינו מחובר אלא הוא מונח במקומו (ריש&quot;א, ארחות שבת פ&quot;ח סעי&#x27; י&quot;ט) {ויש לעיין דלכאורה כולם מוקצים משום כלי הבית דומיא דסולם של עלייה (סי&#x27; ש&quot;ח סעי&#x27; י&quot;ט), וי&quot;ל דראינו מסדינים (מ&quot;ב סי&#x27; שט&quot;ו ס&quot;ק ז&#x27;) שאינם מוקצים} "	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכיסוי שעל ה-toilet tank?	"{יש שרצו להתיר מפני שצורתו מוכחת עליו שהוא כיסוי אע&quot;פ שאין דרכו לפרקו בתוך ל&#x27; יום, ונראה דזהו ע&quot;פ שיטת רש&quot;י והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ג) הולך על דרך זו [ולפי התוספת שבת רש&quot;י ס&quot;ל כרז&quot;ה ותוס&#x27; דדלת שאחורי הבתים הוי כמו פקק ולפי&quot;ז א&quot;צ קשירה], אכן, למעשה השו&quot;ע פסק כהראב&quot;ד דס&quot;ל דאינו תלוי בצורת הפתח אלא תלוי בזמן מרובה ומועט, וכמ&quot;ש המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) ופמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) וביה&quot;ל (ד&quot;ה ולא) דאפי&#x27; בפקק החלון דצורתו מוכחת עליו צריך להיות דרכו לפתוח בו תמיד, ועל כן נראה דאסור לפתוח אותה [ויש עוד סברא לאסור דהוי כמו שבירת כלי דאינו עשוי אלא כדי לתקנו כשהוא נשבר, ויש לעיין בסברא זו], ונראה דה&quot;ה לאסור להסיר oven burner cover דתנור הוי כמחובר לקרקע או הוי כמ&#x27; סאה ואין דרכו להסירו כל ל&#x27; יום}"	סימן שיג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנקמז? 	אם הנגר נוקב בארץ אסור משום בונה [דהיינו מחזי כבונה (ביה&quot;ל ד&quot;ה הוי)]	סימן שיג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה בו בית יד?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-a640d7c6d69847f2d46e9c6cfe0ea631d15a69e0.jpg"">"	סימן שיג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בית יד?	ממ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א - כ&quot;ב) משמע דאינו בית אחיזה אלא הוא כמו גלוסטרא שדומה למקבת	סימן שיג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לסיכום, האם מהני גלוסטרא ובית יד לנקמז?	לפי הב&quot;י בדעת הרי&quot;ף מהני בית יד ולא גלוסטרא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), ולפי הגר&quot;א בדעת הרי&quot;ף שניהם מותרים (ביה&quot;ל ד&quot;ה כל), אבל לפי רש&quot;י והטור שניהם אסורים (מ&quot;ב שם)	סימן שיג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיתר לסגור הבריח על דלתות שלנו?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) ב&#x27; היתרים, א&#x27; אינו נחשב כנקמז שאינו עושה נקב חדש אלא היה נקב בחומה מכבר, ב&#x27; יש עליו טבעת של ברזל דהוי כמו בית יד, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) דאע&quot;פ שלפי רש&quot;י והטור לא מהני בית יד לנקמז מ&quot;מ יש לצרף סברא ראשונה של הט&quot;ז דאין זה נקרא נקמז, וכן כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;א) דבזה&quot;ז הבריח תוחב בשבת במקום שהיה תוחב בחול [והאיסור אינו אלא כשנעשה מתחילה להתחב בתוך האסקופה ולא בקרקע, ועתה נתקלקלה האסקופה והתחיל לתחוב לתוך הקרקע]"	סימן שיג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח עץ בתוך ה-track של sliding door לנעלו?	יש להסתפק אם זה נחשב כתוך הקרקע, ואת&quot;ל שהוא נחשב כתוך הקרקע והוי כמו נקמז מ&quot;מ שייך סברא ראשונה של הט&quot;ז דנעשה מתחילה לכך, אבל ממ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) משמע דגם צריך טעם שני של הט&quot;ז דהיינו בית אחיזה, ועל כן ראוי להשתמש בעץ דמוכח דהוי כלי כגון broomstick או baseball bat, וכ&quot;כ בקונטרס דור מלקטים בשם הר&quot;י ברקוביץ שליט&quot;א.	סימן שיג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדלתות שאחורי הבתים 1) אם יש להם ציר 2) אם אין להם ציר?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-a640d7c6d69847f2d46e9c6cfe0ea631d15a69e0.jpg"">"	סימן שיג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא שיש להם ציר?	בין שיש להם ציר עכשיו בין שניכר שהיה להם ציר (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) [לפי רש&quot;י הציר על הדלת, לפי הריטב&quot;א הציר על הבית (ב&quot;י)]	סימן שיג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהעשויות לפתוח בו תדיר?	"מותר אפי&#x27; כשאין בו ציר ואינו תלוי, אבל משמע דצריך להיות מקושר, אבל הרמ&quot;א בסמוך (סעי&#x27; ד&#x27;) משמע דא&quot;צ קשירה אם יש לה אסקופה למטה, ויש להקל כהרמ&quot;א [ודינו כפקק החלון] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) [ויש שיטת רז&quot;ה ורש&quot;י דס&quot;ל דלא קיי&quot;ל כהאי מתני&#x27; אלא כר&#x27; יהודה ואין חילוק בין פתח שנכנס בו תדיר או לא (ב&quot;י)]"	סימן שיג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כיוצאים בה תדיר?	"מצדד התוספת שבת דהעשוי ליכנס בפחות מל&#x27; יום הוי תדיר (ביה&quot;ל ד&quot;ה שאין)"	סימן שיג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו דלת אלמנה?	"איתא בגמ&#x27; לחד מ&quot;ד הוא דלת של לוח אחת, ולחד מ&quot;ד הוא דלת דלית לה גשתמא [לרש&quot;י בריחים המחברין אותה, להרי&quot;ף ולהרא&quot;ש אסקופה התחתונה, והב&quot;י רק הביא פירושו של הרי&quot;ף והרא&quot;ש], והטור פסק דאזלינן לחומרא דכל זמן שיש בו אחד מהם דינו כדלת אלמנה, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאזלינן לקולא דהוי רק מיחזי כבונה ואינו כדלת אלמנה אלא אם יש בו שניהם, ולמעשה אזלינן לחומרא אבל מצטרפין דעת הרמב&quot;ם."	סימן שיג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החומרא דדלת אלמנה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-a640d7c6d69847f2d46e9c6cfe0ea631d15a69e0.jpg"">"	סימן שיג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדלת אלמנה קשורה?	"השו&quot;ע ס&quot;ל כגירסת הרי&quot;ף דמיירי כשאינה נגררת וס&quot;ל דמיירי כשדרכה ליכנס ולצאת בה תדיר, ולפי&quot;ז אם היא קשורה מותר, אבל לפי גירסת התוס&#x27; דמיירי בנגררת, מבואר דאפי&#x27; בקשורה אסור אלא דס&quot;ל דמיירי כשאין דרכה ליכנס ולצאת בה תדיר, ואם דרכה ליכנס בה תדיר אינו מבואר מהו שיטת תוס&#x27; בדבר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג) {ולמעשה נראה להקל דיש לצרף שיטת הרי&quot;ף עם ספק בשיטת תוס&#x27;}"	סימן שיג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו מכניס הדלת אלמנה לתוך הפתח?	"כתב החזו&quot;א (סי&#x27; מ&quot;ו ס&quot;ק ב&#x27;) דאם אינו מכניסו לתוך הפתח אלא כנגד חלל הפתח מותר דאינו נראה כבונה"	סימן שיג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחנויות בזמן הב&quot;י?	"כתב הב&quot;י דהוי כדלת שיש בו כמה קרשים [אע&quot;פ שהקרשים אינם מחוברים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)] וגם יש מקום חקיקה למעלה ולמטה שיש בה דין אסקופה [ואפ&quot;ה אסור להכניס בה בשבת דאינו כציר] וממילא אינו כדלת אלמנה לכו&quot;ע, והרמ&quot;א כתב דמותר לשמוט אותה ומשמע דא&quot;צ קשירה, אבל המחבר (סוף סעיף ג&#x27;) כתב והוא נגרר ומשמע דצריך קשירה [וצריך לחלק בין זה לפקק החלון דדלת חמור טפי וצריך קשירה (מ&quot;ב עו&quot;ה)], ולמעשה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) דיש להקל דא&quot;צ קשירה"	סימן שיג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדלת בזמנינו?	"אע&quot;פ שעשוי מלוח אחד הוי דלת גמור ואינו נחשב כדלת אלמנה (חוט שני ח&quot;ב פל&quot;ו ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן שיג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדלתי שידה ותיבה ומגדול, אם נשמט 1) ציר התחתון 2) ציר העליון?	"1) אם יצא כולו אסור להחזירו שמא יתקע בחוזק בסכין ויתדות כדי שלא יצא עוד הפעם, ואם רק יצא מקצתו מותר לדוחקו עד שמחזירו במקומו כיון שהעליון נשאר במקומו [ומפני כובד הדלת (פרישה ס&quot;ק ז&#x27;)] ולפיכך לא חיישינן שמא יתקע דבקל יכול להחזירו 2) אם יצא כולו בודאי אסור להחזירו דעי&quot;ז נופל הדלת לגמרי [ולפי רש&quot;י אסור מדאורייתא ולפי תוס&#x27; אסור מדרבנן (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז)], ואם יצא מקצתו הרא&quot;ש מסתפק אם מותר לדוחקו [דקתני לא יחזיר משמע מותר לדחוק או דלמא נקט הכי משום מקדש אבל במדינה אסור אפי&#x27; לדחוק], והמגיד משנה מדייק מהרמב&quot;ם דאסור אפי&#x27; לדחוק, וכן סתם הטור ושו&quot;ע לאיסור"	סימן שיג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציר באמצע?	"ביאר הרמב&quot;ן (עירובין ק&quot;ב ע&quot;ב) דציר באמצע אינו מסובב הדלת אלא תוחב הדלת לתוכו לסוגרו וא&quot;כ ליכא חשש כלל שמא יתקע דאז לא יכול להסירו (וכ&quot;כ הגר&quot;ז סעי&#x27; ט&quot;ו), ואפ&quot;ה איתא בגמ&#x27; דאסור אטו ציר מן הצד (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) [ומחמת שמחת יו&quot;ט לא גזרו ביו&quot;ט (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ח)]"	סימן שיג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצירים של ברזל שלנו?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דלכאורה לא שייך שמא יתקע בהם ויהא מותר, אבל הביא ממרדכי דאסור שמא יחבר הצירים במסמרות (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) {ויש לפרש דאין החשש שמא יתקע ציר הדלת לתוך הכותל אלא החשש הוא שמא יתקע הציר על הדלת או חלק השני של הציר לתוך הכותל}, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ט) אינו חושש בצירים שלנו, וכ&quot;כ הקצה&quot;ש (סי&#x27; קי&quot;ט הע&#x27; ט&quot;ו) דהוא חשש רחוקה"	סימן שיג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) במטה של פרקים 2) בכוס של פרקים?	"1) מותר ברפוי, אסור להחזירו בהדקה [וה&quot;ה ברפוי ואינו רפוי (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג)], וחייב אם יתקע [לרש&quot;י משום מכה בפטיש, לתוס&#x27; משום בונה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א)] 2) המהר&quot;ם ס&quot;ל דהוי כמו מטה, והטור ס&quot;ל דמותר לגמרי, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ו) דלכתחילה יש להחמיר אבל לצורך שבת יש לסמוך על הטור"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ביאור הענין?	"המ&quot;ב ביאר הענין ע&quot;פ הט&quot;ז דס&quot;ל דכל דבר שדרכו לתקוע אסור אפי&#x27; להחזירו ברפוי גזירה שמא יתקע, ודבר שדרכו להיות רפוי מותר להחזירו ברפוי, אבל דבר שדרכו להדק בחוזק שלא בתקיעה דהיינו איסור דרבנן בזה פליגי המהר&quot;ם והטור, שהמהר&quot;ם ס&quot;ל דגם גזרו עליו שלא להחזירו אפי&#x27; ברפוי והטור ס&quot;ל דלא גזרו עליו ומותר להחזירו ברפוי, אכן החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&#x27; ס&quot;ק י&#x27;) יש בו שתי קולות, א&#x27; ס&quot;ל דהטור ס&quot;ל דמותר להדקו במקום שאין דרכו לתקוע, ב&#x27; יש סוברים דאפי&#x27; באופן שדרכו לתקוע מותר להחזיר ברפוי (מ&quot;ב דרשו)"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב רפוי?	"הב&quot;י הביא הכל בו דכתב דכל זמן שאינו מקפיד אם יתנענע בתוך החור, והסמ&quot;ג ס&quot;ל כל דבר דא&quot;צ גבורה ואומנות (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה דרכה) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&#x27;) ס&quot;ל דכוונת הסמ&quot;ג כמו הכל בו]"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דרכו להיות רפוי תלוי על הגברא או על העולם?	"המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;ח ס&quot;ק ע&quot;ב) הביא המג&quot;א (שם ס&quot;ק ל&quot;ד) דס&quot;ל דתלוי על הגברא, אבל הביה&quot;ל (שם) פקפק עליו"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שהוא מהודק ע&quot;י בורג?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) משמע דהוי כתוקע ממש ואסור ברפוי אפי&#x27; להטור, אבל הט&quot;ז ס&quot;ל דהוי כמו דרכו להיות מהודק דהוא מדרבנן וא&quot;כ תלוי במח&#x27; הטור ומהר&quot;ם, ולמעשה יש להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכיסוי הכלים?	"אע&quot;פ שהם מהודקים בחוזק כיון שהם עשויין לפותחן ולסוגרן תמיד מותר (ט&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה) {ונראה דמותר לסוגרו אפי&#x27; בפעם אחרון כשהוא עומד לזרקו לאשפה דהוא בעצם דבר שראוי לפתוח ולסגור וליכא בונה כלל אע&quot;פ שעכשיו אינו עומד לפתוח עוד}"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין כיסוי כלים למטה של טרסיים וקנה של סיידים שבכולם עשויין לבנות ולסתור?	"1) הגר&quot;ז (סעי&#x27; כ&#x27; - כ&quot;א) ס&quot;ל דכל כלי שאינו עשוי לקיום כלל מותר לבנותה ולסותרה, וזהו ההיתר דכיסוי כלים שאינם עשויים לקיום כלל רק לפותחן ולסוגרן תדיר גם בשבת עצמה [והקשה התהל&quot;ד ממטה וקנה, והפסק&quot;ת מדחה דהתם אין דרכה תדיר, אמנם לענ&quot;ד קשה לתרץ זה דרש&quot;י (שבת מ&quot;ז ע&quot;א) ד&quot;ה פטור כתב &quot;שהרי צריך לחזור ולפרקו תמיד&quot; וקאי על קנה שהוא פטור אבל אסור, ועוד ברש&quot;י ד&quot;ה קנה כתב &quot;וטח את הבית וכשהוא טח מלמטה אי אפשר לו אלא בקנה קצר וכשהוא הולך ומגביה מוסיף קנה על קנה ומאריכו&quot;, ומשמע דמיד הוא תמיד מוסיף ומגרע הקנה ואפ&quot;ה אמרינן שהוא אסור, וצע&quot;ג בדעת הגר&quot;ז]&lt;br&gt;2) הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;) ביאר ההיתר דכיסוי כלים הוי דאי אפשר להשתמש כי אם ע&quot;י פירוק והידוק ועל כן אין בו איסור בונה או מכה בפטיש דעשוי מתחילה לכך, וכן נקט החזו&quot;א (סי&#x27; נ&#x27; ס&quot;ק ט&#x27;) דאם זהו דרך תשמישו מותר, משא&quot;כ המטה א&quot;צ לבנותה ולסותרה כדי להשתמש בה אלא כדי להסיעו ממקום למקום, וכן בקנה הוא כלי שלם כשהוא ארוך אלא שדרכו לקצרו אבל אין זה חסרון בעצם הכלי [ואפ&quot;ה יש חילוק בין המטה והקנה, שהמטה חייב עליו בתוקע משא&quot;כ הקנה, וי&quot;ל דהמטה הוי כלי גמור רק פורקה להזיזה למקום אחר משא&quot;כ הקנה דרכו לפרקה מחמת תשמישו וכל כן פטור] {כלומר, אי אמרינן דאינו יכול לפרקה אם עדיין יכול להשתמש בה הוי כלי שלם אבל אם אז ראוי לזרקה לאשפה אינו נחשב כסותר ובונה, ולהכי בכיסוי כלי או בבקבוק של תינוק אם אינו יכול לפרקה ראוי לזרקה לאשפה ומש&quot;ה מותר (עי&#x27; ארחות שבת ח&quot;א פ&quot;ח הע&#x27; ד&#x27;)}, ונראה דכן עיקר להלכה"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחשמל?	"החזו&quot;א ס&quot;ל דחשמל אסור משום בונה דרק משתמש בה כשיש בו חשמל ולא כשפסק, וחולק עליו רשז&quot;א (מנח&quot;ש סי&#x27; ט&#x27;) דאפי&#x27; כשפסק החשמל עדיין כלי גמור הוא אלא שאינו משתמש בו"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי אכילה שהם מחוברים יחד ובשעת אכילה הוא מפרקם?	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;א) מתיר כלי סעודה שדרכן להיות מחוברים יחד ובשעת הסעודה מפרקים הכף מזלג וסכין מהדדי, וה&quot;ה בכלי שתייה, דזהו דרך תשמישן ואינם דומים לכוס של פרקים שא&quot;צ לפרקו כל פעם והוי כעשוים לקיום ומש&quot;ה נחשב כסותר ובונה, {ונראה לפרש יותר דאין שייך איסור בונה וסותר בכלים אלא כשנעשה גוף אחד אבל אם ניכר לכל שיש כאן ב&#x27; כלים נפרדים פשוט שמותר, והא ראיה ריש סימן שי&quot;ד בסכין שתחוב בכותל וחבית דאינו אסור אלא משום עשיית נקב ולא משום סותר אע&quot;פ שהוא מהודק, וטעמא משום דניכר לכל שאינו גוף אחד [ובכיסוי כלי הוי כמו גוף אחד עם הכלי ולפיכך צריך הסברא דדרכו לפרקו תמיד], וש&quot;מ דסברא זו נאמר אפי&#x27; במחובר לקרקע, ודו&quot;ק}"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל כלי של פרקים?	אמרינן לעיל (ס&quot;ס רע&quot;ט) דגזרו על טלטול מנורה של פרקים שמא תפול ותתפרק ויחזירנה, אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) דהיינו דוקא במנורה שדרכה להתפרק ולא בשאר כלים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה)	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במטה שמקופלת?	"מותר גמור שהרי היא תמיד בשלימות ואין פורקין כל פרק בפנ&quot;ע (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&#x27;)"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוריד ה-mercury ב-thermometer?	"רוב הפוסקים ס&quot;ל דזהו דרך תשמישו ואין בו משום מכה בפטיש (שש&quot;כ פ&quot;מ הע&#x27; ז&#x27;, קובץ תשובות ח&quot;א סי&#x27; מ&#x27; אות ג&#x27;, אור לציון ח&quot;ב פל&quot;ו הע&#x27; י&quot;ג, דלא כשבט הלוי ח&quot;א סי&#x27; ס&quot;א וח&quot;ג סי&#x27; כ&quot;ח ול&quot;ג)"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להגביה ולהנמיך שטענדר ע&quot;י הברגה?	"הארחות שבת (ח&quot;א פ&quot;ח סעי&#x27; ס&#x27;) הביא מכמה גדולים שהוא מותר (רשז&quot;א, ריש&quot;א, שבט הלוי) דזהו דרך תשמישו, אבל המנח&quot;י (ח&quot;ט סי&#x27; ל&quot;ח) ואור לציון (ח&quot;ב פכ&quot;ז אות ג&#x27;) מחמירים כיון שאין דרך לעשות כן אלא לעיתים רחוקות {ולענ&quot;ד זה דומה ממש לקנה של סיידים דהוא כלי גמור בכל מצב שהוא, אולם שמעתי לימוד זכות מידידי ר&quot;א קרופניק נ&quot;י דאינו נראה בכלל שהוא ב&#x27; חתיכות ואפשר לדונו ככלי אחד וכמו מטה המוקפלת, וצ&quot;ע}"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבקבוק של תינוק?	{נראה להתיר להפריד ה-nipple מבקבוק דאם אינו יכול להפרידם ראוי לזרקו לאשפה, אבל יש לעיין אם מותר להפרידו מהטבעת דזה רק כדי לנקותו או לשנה גודל ה-nipple, ואפשר דזה דומה למטה וקנה ואסור, ואולי הוא רפוי, וצ&quot;ע}	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-lego?	"{מסתבר לומר דאינו נראה ככלי אחד שנקרא &quot;בית&quot; אלא נראה לכל שהוא חיבור של הרבה חתיכות קטנות שנראים &quot;לעגו&quot; והוי כמו הכלי אכילה שבציור של הערוה&quot;ש דאינו נראה ככלי אחד, ודומה לסכין התחובה בכותל, אבל למעשה נוהגין להקל דוקא לילדים} [ושמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דס&quot;ל דאפי&#x27; magnatiles הוו מהודקים ושוין ללעגו]"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכיסוי שעל 1) המלחיה 2) ketchup?	"1) נראה דאין להתיר משום ב&#x27; כלים נפרדים דהרי הוא גוף אחד, אולם יש לעיין לגבי הסברא דכיסוי כלים דהרי אפי&#x27; אם אינו יכול להפרידו אינו ראוי לזרקו לאשפה דהרי אפשר להשתמש בה לזמן ארוך, וצ&quot;ע 2) ונראה דפעם ראשונה שצריך להסיר הסתימה מותר דזהו דרך השתמשות שלה [ונראה דאפי&#x27; לחזור ולחברו הוי בכלל השתמשות שלו דאינו רוצה שיפלו כל הקעטשאפ בבת אחת כשהוא נוטלו], אבל בסוף כשרוצה להריקה זה גרוע טפי ממלחיה דאין דרכה להפרידו בכלל אלא בסוף, אולם יש לעיין אם להתיר משום מוסתקי, ומסתבר דהוי ככלי שלם "	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להרכיב מזרק חד פעמי?	"כפשוטו הוא אסור כמו מטה של טרסיים, אמנם המנח&quot;ש (ח&quot;ב סי&#x27; י&quot;ט) מקיל מפני שהוא חד פעמי ואינו חשוב ככלי וכמ&quot;ש ברמב&quot;ם (הל&#x27; כלים פ&quot;ה ה&quot;ז) (עי&#x27; ארחות שבת ח&quot;א פ&quot;ח הע&#x27; ק&quot;ה דמאריך בזה)"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוסיף דף על השלחן?	"כתבו הפוסקים שמותר מפני שהוא רפוי [ומה שהוא אינו זז כ&quot;כ היינו מחמת הכובד], והיינו אפי&#x27; אם יש לה יתדות דהרי הם אינם מהודקים, אמנם נראה דאם יש עוד דברים המחברים את הדף להשלחן באופן מהודק אסור (הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א)"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן swing on swingset?	"{שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דאסור, ונראה לפרש דנעשה ככלי אחד ואסור משום בונה, ואפי&#x27; אם הוא רפוי לא מהני מפני שהוא מחובר לקרקע, וכ&quot;ת דיש מקום להקל מפני שהוא מתקן כל צד בפנ&quot;ע ותמיד הוא מחובר לקרקע, זה אינו דהרי אינו ראוי להשתמש בה כשהוא מתקן רק צד אחד דהרי הוא באלכסון, וכ&quot;ת דיהא מותר אם דרכו לשנות הנדנד תמיד ולהוי כמו דלת דתלוי אם משתמש בו בתוך ל&#x27; יום, נראה דגם זה אינו דומה כלל דהרי קיי&quot;ל בקנה של סיידין דאפי&#x27; ביום אחד אסור לבנותה ולסותרה אם הוא עושה דבר שלם וה&quot;נ הוא עושה דבר שלם, והא דמצינו דדלת תלוי בל&#x27; יום היינו משום דהוי כמו כיסוי כלים דזהו דרך השתמשות בו דלפעמים רוצה הוא פתוח ולפעמים סתור, וסימן לדבר אינו יכול להיות שתים, משא&quot;כ בנדנד הרי ניחא ליה אם יהיה לו ב&#x27; נדנדים אחד כזה והשני כזה, כן נראה}"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-safety door knob covers?	"{נראה דלגבי בונה לקרקע אינו בטל להדלת והוי כמו סכין בכותל (ס&quot;ס שי&quot;ד) ותליית יריעות בבית (סי&#x27; שט&quot;ו) דאמרינן דאינם מתבטלים להקרקע ומותרים, ואפי&#x27; לגבי הבנין בכלים עצמם [שיש להם שתי חצאים וצריך לחברם יחד] נראה דזהו דרך השתמשות אע&quot;פ שנשאר כזה לזמן מרובה והוי כמו כיסוי כלי שמותר אפי&#x27; לזמן מרובה דהרי אינו יכול להשתמש בה אלא אם מפרידו מתחילה, וכן להסירה אינו רוצה לשברו אלא רוצה שיהא ראוי להשתמש בה פעם אחרת וכמו שמותר לפתוח כיסוי כלי לגמור המאכל שבתוכו וא&quot;צ לשבור הכלי דהרי רוצה להשתמש בה פעם אחרת}"	סימן שיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נשברה קורה בשבת האם מותר לסומכה בכרעי המטה?	"מותר בב&#x27; תנאים:&lt;br&gt;1) אינו מעלהו משום איסור בונה אלא סומכה כדי שלא תרד יותר&lt;br&gt;2) יהא רפוי ולא מהודק משום איסור ביטול כלי מהיכנו {וצ&quot;ב למה מהודק אינו אסור אף משום בונה וכמו שמעלהו אסור משום בונה, ועוד קשה למה מותר ברפוי הרי הוא מבטל כלי מהיכנו לשעה וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רס&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ז)}"	סימן שיג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה לסומכה בעץ בעלמא שמיוחד לכך?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) מחמיר משום דדמי לבונה [אבל אם סמכו בו מבעוד יום ונפל בשבת מותר להחזירו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ב)], אבל הא&quot;ר ותוספת שבת מקילין, וחידש הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) לפי הא&quot;ר ותוספת שבת מותר אפי&#x27; מהודק דכיון שאינו כלי לא שייך האיסור ביטול כלי מהיכנו [וכן מצינו בתוספת שבת לקמן (סי&#x27; של&quot;ה) דמתיר ליתן מוסתקי תחת מוקצה דלא שייך בו איסור סתירה], אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ז) חולק עליו דאע&quot;פ שאינו כלי מ&quot;מ אמרינן לא פלוג ואסרו לבטל מהיכנו כל דבר הראוי לטלטל {ונראה לפי&quot;ז אסור להשליך לפח אשפה בשבת משום ביטול כלי מהיכנו ולא מהני מה שהוא מיוחד לכך דאמרינן לא פלוג, ואולי יש לחלק דמיוחד לכך עדיף, אבל עדיין שייך הלא פלוג בכלי מוסתקי}, ויש להוסיף עוד סברא להחמיר לפי הביה&quot;ל (סי&#x27; רס&quot;ה סעי&#x27; א&#x27;) דהביא עוד טעם לאסור ביטול כלי מהיכנו דהוי כאילו הוא קובע לו מקום ומחברו בטיט "	סימן שיג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספסל שנשמט אחד מרגליו?	"אסור להחזירו אפי&#x27; רפוי גזירה שמא יתקע, וגם אסור לטלטלה ולהסמיכה על ספסל אחר דלמא אתי להחזיר בו הרגל, וכמ&quot;ש ברמ&quot;א לעיל (סי&#x27; ש&quot;ח סעי&#x27; ט&quot;ז) {וצ&quot;ע על לשון &quot;יש מי שמחמיר&quot; דמשמע דיש מתירין, עי&#x27; ביה&quot;ל סי&#x27; שי&quot;א}, ומ&quot;מ אם ישב עליו מבעוד יום לא חיישינן (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג)"	סימן שיג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לתקוע עץ בעץ?	חייב משום בונה	סימן שיג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לפרוק עץ תקוע?	חייב משום סותר, ודוקא כשהוא סותר ע&quot;מ לבנות וכגון שמתכוין לתקנו [ואע&quot;פ שהרמב&quot;ם ס&quot;ל דמלאכה שאצל&quot;ג חייב מ&quot;מ אינו חייב במקלקל (ר&quot;י באק)] (רמב&quot;ם, מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד)	סימן שיג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חצר שנתקלקל בימי הגשמים, האם מותר לזרות עליה תבן?	מותר אם הוא דבר שאינו מבטלו שם [דהוי חזי למאכל בהמה או לטיט] וגם צריך לזרות בשינוי כגון להפך הסל משום עובדא דחול (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו)	סימן שיג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעפר שדעתו לבטלו שם?	אם כוונתו לתקן חצרו אסור משום אשווי גומות א&quot;נ משום בונה, אבל אם כוונתו לכסות רוק וכדומה מותר כיון שאינו מכוין לבנין {אע&quot;פ שהוא פס&quot;ר מ&quot;מ אינו בונה אלא אם מכוין, וצ&quot;ב קצת} (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה)	סימן שיג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ע&quot;י גוי?	"מותר אם יש בו צורך הרבה דהוי שבות דשבות (ט&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו)"	סימן שיג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפזר מלח על הקרח?	"בגמ&#x27; עירובין (ק&quot;ד ע&quot;א) משמע דדוקא במקדש מותר לפזר מלח ע&quot;ג הכבש אבל לא במדינה מפני שהוא מבטלו שם, אמנם ביאר המהרש&quot;א במסקנת הגמ&#x27; דאינו מבטלו שם ודוקא במקדש מותר בלא שינוי אבל במדינה צריך שינוי משום עובדין דחול, ולפי&quot;ז יהא מותר לפזר מלח על הקרח כשכוונתו להמס את הקרח ולא להוסיף על הבנין שלא יהא חלקה אבל עדיין צריך שינוי משום עובדין דחול (וכ&quot;כ באר משה ח&quot;א סי&#x27; כ&quot;ח), וע&quot;ע במחזה אליהו (סי&#x27; ס&quot;ז) דמקיל אפי&#x27; בלא שינוי [דס&quot;ל דאין בו שייכות לבנין ולית ביה משום עובדא דחול, והא ראיה מסי&#x27; ש&quot;י סעי&#x27; ח&#x27; במחתה דא&quot;צ לכסות הרוק בעפר ע&quot;י שינוי], אבל לפזר עפר אסור מפני שמבטלו להקרקע ומוסיף אבנין."	סימן שיג סעיף י		
